‏מדריך להנגשת מבנים לפי תקן נגישות 1918

תקן נגישות 1918 בשטח

תקן נגישות 1918 נמדד בסופו של דבר בשני דברים פשוטים – האם אדם שאינו רואה מזהה במגע שהוא מגיע לקצה מהלך מדרגות, והאם הדרך מהחניה ועד עמדת השירות אינה נקטעת באמצע. כל השאר הוא הדרך להגיע לשתי התוצאות האלה.

המרחק בין תוכנית מאושרת לבין מבנה שעומד בתקן בפועל נמצא בפרטים הקטנים. על איזה מצע מותקן המחוון, איך הוא מקובע, ומה קורה לו אחרי חמש שנים של שטיפה בחומרי ניקוי תעשייתיים.

בחברת אבידר אנו מייצרים את חומרי הנגישות ומניעת ההחלקה ומיישמים אותם באתרי הלקוחות, ולכן המדריך הזה נכתב מזווית הביצוע – מה התקן מגדיר, על מי הוא חל, אילו חלקים יש בו, איך נראית נגישות ללקויי ראייה במרחב פיזי, איך בודקים מבנה קיים, ואיפה מניעת החלקה נפגשת עם דרישות הנגישות באותה מדרגה עצמה.

תוכן עניינים

• מה מגדיר תקן נגישות 1918, ומה הוא לא מגדיר?
• למי חל תקן 1918 ומתי הוא מחייב בפועל?
• מה ההבדל בין תקן 1918 לבין תקנות הנגישות?
• אילו חלקים יש בסדרת התקן ומה כל חלק מכסה?
• איך תקן 1918 מתייחס לנגישות ללקויי ראייה?
• למה רכיב נגישות מצוין אחד לא מספיק?
• אילו נקודות בתוך המבנה דורשות התאמות נגישות?
• מה נדרש בשטחי חוץ שאינם מבנה?
• נגישות ללקויי ראייה במרחב פיזי, לא באתר אינטרנט
• איך סורקים מבנה קיים מול דרישות התקן?
• אילו טעויות תכנון חוזרות בפרויקטי הנגשה?
• אילו טעויות ביצוע פוגעות בעמידות הפתרון?
• איך פתרון נגישות מוזנח הופך למפגע?
• איפה מניעת החלקה נפגשת עם דרישות תקן 1918?
• איך בוחרים פתרון בטיחות למדרגות?
• איך מבדילים בין הכוונה, אזהרה וסימון נקודת החלטה?
• מה מזיז את העלות של התאמות נגישות?
• כמה זמן לוקחת הנגשה במבנה פעיל?
• מה כדאי להכין לפני שמזמינים ביצוע?

מוצרים נבחרים

מה מגדיר תקן נגישות 1918, ומה הוא לא מגדיר?

תקן נגישות 1918 הוא סדרת תקנים ישראלית לתכנון נגישות בסביבה הבנויה. הוא מגדיר עקרונות ודרישות מינימום שמאפשרים לאדם עם מוגבלות להגיע, להתמצא ולהשתמש במבנה ובשטח שסביבו באופן עצמאי ובטוח, ולא רק בליווי אדם אחר. הנוסח הרשמי של חלק 1 של התקן הישראלי 1918 מפורסם באתר הממשלה וזמין לעיון.

מה שהתקן איננו חשוב לא פחות.

הוא אינו חוק בפני עצמו, הוא אינו קובע לוחות זמנים לביצוע, והוא אינו מכתיב ספק, מוצר או שיטת התקנה מסוימת. הוא קובע את הדרישה ההנדסית, ואת מידת החובה קובעות התקנות שמפנות אליו. הנגשת מבנים והתאמות נגישות מתוכננות לפי התקן, אך מתחייבות מהדין.

למי חל תקן 1918 ומתי הוא מחייב בפועל?

ההבחנה הראשונה היא בין מבנה חדש למבנה קיים. במבנה חדש הדרישות נכנסות דרך התכנון והרישוי, וכוללות דרך נגישה מהחניה ומהמדרכה עד הכניסה, ומשם עד כל מקום שבו ניתן שירות לציבור.

בהנגשת מבנים קיימים התהליך שונה ומדורג, ובנוי משלב בדיקה, תוכנית התאמות וביצוע לפי סדר עדיפויות, כמתואר במדריך הרשמי לתהליך הנגשה במבנים קיימים.

האחריות נשארת אצל בעל הנכס או המפעיל, גם כשהמבנה מושכר.

אצל הגופים שאנו עובדים איתם, עיריות ורשויות מקומיות, בתי חולים ובתי אבות, בתי ספר וגני ילדים, מפעלי מזון, מפעלי תעשייה ומוסדות של מערכת הביטחון, הדרישה מגיעה כמעט תמיד בשתי דרכים – דוח של מורשה נגישות, או ליקוי שקצין בטיחות צריך לסגור.

מה ההבדל בין תקן 1918 לבין תקנות הנגישות?

התקנות הן החובה המשפטית. הן קובעות על מי חלה הדרישה, באילו סוגי מבנים, ומה לוח הזמנים.

התקן הוא המסמך ההנדסי שמפרט איך מבצעים. הוא עוסק בגיאומטריה, בניגודיות, בסימון, במידות ובאופן ההתקנה, ולכן הוא הכלי של המתכנן והמבצע ולא של היועץ המשפטי.

בפועל, מי שמנהל פרויקט עובד מול שני המסמכים במקביל. ליקויי נגישות שנרשמים בדוח מנוסחים בלשון החובה שבתקנות, אבל התיקון שלהם בשטח מתבצע לפי הדרישה הטכנית שבתקן, וזה גם מה שנבדק כשמגיעים לאשר את העבודה.

אילו חלקים יש בסדרת התקן ומה כל חלק מכסה?

הסדרה מחולקת לחלקים לפי תחום. תקן 1918 חלק 1 עוסק בעקרונות ובדרישות הכלליות והוא הבסיס לכל השאר. תקן 1918 חלק 2 עוסק בסביבה שמחוץ לבניין, כלומר בכל מה שקורה לפני שנכנסים בדלת. חלק אחר עוסק בתקן 1918 פנים הבניין, ובו הדרישות לדרכי מעבר, מדרגות, מעליות ועמדות שירות. חלקים נוספים בסדרה עוסקים בהיבטים של שילוט, מידע ותקשורת.

איך בוחרים את סט הדרישות בהנגשת מבני ציבור

סט הדרישות נגזר מסוג האתר ומהמסלול שהמשתמש עובר בו. פרויקט של רחבת כניסה וחניה נשען על תקן 1918 שטחי חוץ, ופרויקט של חדר מדרגות ומסדרונות נשען על החלק שעוסק בפנים הבניין. עבודה לפי זיכרון מפרויקט קודם היא המקור השכיח ביותר לליקויי נגישות חוזרים, מפני שהחלק הרלוונטי מתעדכן והמבנה שלפניכם אינו זהה לקודם.

אילו חלקים יש בסדרת התקן ומה כל חלק מכסה

איך תקן 1918 מתייחס לנגישות ללקויי ראייה?

שני ערוצי מידע עומדים במרכז העניין, והם עובדים בנפרד. ניגודיות חזותית מבוססת על הפרש בהירות בין הרכיב לרצפה שסביבו, כך שאדם עם ראייה חלקית מזהה את הרכיב גם בלי חדות ראייה ובלי תלות בצבע. סימון מישושי מבוסס על שינוי גיאומטרי בפני השטח – כף הרגל או קצה מקל הניווט קולטים את ההבלטה לפני שהמשתמש מגיע לנקודת הסיכון, והקליטה הזאת מתורגמת להאטה.

אחד הפתרונות המרכזיים בהקשר הזה הם מחווני מישוש לליקויי ראייה, שמסמנים אזורי סיכון ונקודות החלטה גם בלי ראייה תקינה.

נגישות לעיוורים ונגישות לכבדי ראייה אינן אותה דרישה, ולכן פתרון שנותן רק ניגודיות או רק מישוש מכסה חצי אוכלוסייה.

למה רכיב נגישות מצוין אחד לא מספיק?

רצף נגישות הוא העיקרון שאומר שהדרך הנגישה חייבת להיות שלמה מנקודת ההגעה ועד קבלת השירות והיציאה. שרשרת עם חוליה אחת חסרה אינה שרשרת חלשה, היא שרשרת פתוחה.

מבנה יכול להיות מצויד במשטח התראה תקני לחלוטין בראש מהלך המדרגות, ובאותו זמן להיות לא נגיש בפועל, מפני שהמסלול מהכניסה עד המדרגות עובר דרך רחבה פתוחה בלי שום אמצעי הכוונה.

כידוע, מי שבודק את המבנה לא בודק רכיבים בודדים אלא הולך את המסלול מקצה לקצה.

אילו נקודות בתוך המבנה דורשות התאמות נגישות?

הצירים החוזרים בכל מבנה ציבורי הם הכניסה, דרכי המעבר, חדרי המדרגות, המעלית או החלופה לה, ועמדות השירות שאליהן הציבור מגיע.

מהלך מדרגות הוא נקודת השינוי החדה ביותר במסלול. סימון מדרגות לפי דרישות תקן 1918 פנים הבניין כולל אזהרה לפני תחילת המהלך והבחנה של קצה השלח, כך שהמידע מגיע לפני הצעד ולא בזמן הצעד.

נקודה שנוטה ליפול בין הכיסאות היא המדרגה הבודדת. הפרש גובה של מדרגה אחת במסדרון או בכניסה לאולם הוא בדיוק המקרה שבו אין ציפייה מוקדמת, ולכן דווקא שם הסימון והניגודיות קריטיים.

מה נדרש בשטחי חוץ שאינם מבנה?

בשטחי חוץ הדגש הוא על ההגעה. שביל, חנייה נגישה, מפגש עם כביש, שיפוע ורמפה, ומעבר בין משטחים שונים.

עקרון הרצף חל גם על מקום שאינו מבנה, כפי שמפורט במדריך הרשמי להנגשת מקום ציבורי שאינו בניין, ולכן שביל נגיש שנעצר עשרה מטרים לפני הכניסה אינו פותר את הדרישה.

לתנאי החוץ יש השפעה ישירה על בחירת החומר. קרינת שמש, מחזורי רטיבות ויובש, חול שנכנס לחריצים ותנועת רכב תחזוקה יוצרים עומס שחיקה שאינו קיים במסדרון פנימי, ופתרון שנבחר לפי המחיר בלבד מאבד את הניגודיות ואת ההבלטה שלו הרבה לפני תום חיי המבנה.

מה נדרש בשטחי חוץ שאינם מבנה

נגישות ללקויי ראייה במרחב פיזי, לא באתר אינטרנט

הבלבול הזה חוזר כמעט בכל פנייה ראשונה. נגישות דיגיטלית עוסקת בקוד, בקורא מסך ובניגודיות של טקסט על מסך. נגישות ללקויי ראייה במבנה עוסקת בהתמצאות פיזית במרחב.

אמצעי אזהרה והכוונה הם השפה שבה המרחב מדבר עם המשתמש. משטח התראה מודיע שיש שינוי מסוכן קדימה, פס מוביל מודיע לאן ממשיכים, וסימון מישושי בנקודת החלטה מודיע שכאן יש בחירה.

שתי הדרישות אינן מחליפות זו את זו, ואישור על נגישות אתר האינטרנט של הרשות אינו אומר דבר על המסדרון שבקומה השנייה.

איך סורקים מבנה קיים מול דרישות התקן?

סקר נגישות מתחיל לא בתוכניות אלא ברגליים. בדיקת נגישות מעשית הולכת את מסלול המשתמש בסדר שבו הוא קורה – הגעה, כניסה, תנועה, קבלת שירות, יציאה. בכל נקודה שואלים שאלה אחת, האם המידע והאחיזה שהמשתמש צריך קיימים כאן, ואם לא, מה חסר.

הטבלה הבאה היא סדר הבדיקה שאנו עוברים לפני שמגישים הצעת ביצוע.

מה בודקים אחרי ההתקנה

הבדיקה שאחרי היישום עוסקת בשלושה דברים – קשירה מלאה של הרכיב למצע בלי קצה מורם, שמירת הניגודיות החזותית אחרי מחזורי ניקיון, ועמידות שחיקה של ההבלטה עצמה. תדירות הבדיקה נגזרת מרמת התנועה. בשטח בתנועה נמוכה בדיקה חצי שנתית מספיקה, בתנועה בינונית עוברים לבדיקה רבעונית, ובאזורים עמוסים כמו לובי בית חולים או מסדרון בית ספר נכון לבדוק חודשית.

אילו טעויות תכנון חוזרות בפרויקטי הנגשה?

הטעות הראשונה היא פתרון נקודתי בלי רצף. מתקנים משטח התראה במקום אחד, ולא בודקים מה קורה במסלול שמוביל אליו.

הטעות השנייה היא מיקום שלא מתחשב בכיוון ההליכה. מחוון שמותקן בציר לא נכון נדרס באלכסון, ואז המידע המישושי מגיע מאוחר מדי או לא מגיע בכלל.

הטעות השלישית היא חוסר אחידות בין קומות ובין אגפים. משתמש שלמד שהמשטח המובלט מסמן מדרגות בקומת הכניסה ומגלה שבקומה השנייה אותו מרקם מסמן פנייה, מאבד את האמון בשפה של המבנה. אחידות היא דרישה תכנונית, לא עניין של טעם.

אילו טעויות ביצוע פוגעות בעמידות הפתרון?

רוב הכשלים שאנו מוזמנים לתקן אינם כשל של החומר אלא של המצע שמתחתיו. הדבקה על אריח מאובק, על שאריות שעווה או על ריצוף רטוב יוצרת שכבת הפרדה דקה, והרכיב מתנתק בקצה תוך זמן קצר.

מכיוון שאנו מייצרים את החומרים ולא רק משווקים אותם, אנו מתאימים את מערכת הקישור למצע הספציפי – בטון, גרנוליט, טרצו, שיש, קרמיקה, גרניט ופורצלן אינם מתנהגים באותה צורה.

התקנה בשטח פעיל דורשת החלטה מוקדמת על זמן ההתקשרות של החומר ועל שעות העבודה, ולא החלטה בדיעבד. כשהעבודה מתוכננת נכון אין צורך להשבית את הקומה כולה, אלא לחלק אותה למקטעים ולפתוח אותם בהדרגה.

אילו טעויות ביצוע פוגעות בעמידות הפתרון

איך פתרון נגישות מוזנח הופך למפגע?

תחזוקת פתרונות נגישות היא פרק שנשכח כמעט בכל מכרז.

ניקוי אגרסיבי בחומרים חזקים ובמכונות עם דיסק קשה שוחק את השכבה העליונה ומקהה את ההבלטה. כשההבלטה נמוכה מדי, המידע המישושי נעלם והרכיב נשאר במקומו כקישוט.

באזורים רטובים התהליך מהיר יותר, מפני שמים לוחצים על הקשר בין הרכיב למצע וכל קצה מורם הופך לנקודת התחלה של קילוף. שטיפה שוטפת של החריצים בין ההבלטות שומרת גם על הניגודיות החזותית, שאובדת בעיקר מהצטברות לכלוך ולא מדהיית הצבע.

איפה מניעת החלקה נפגשת עם דרישות תקן 1918?

אריח פורצלן מלוטש הוא משטח שטוח כמעט לחלוטין. כשהוא נרטב, שכבת המים ממלאת את המיקרו מרקם שנשאר ומפרידה בין הסוליה לאריח, ומקדם החיכוך צולל.

הטיפול הכימי שלנו פועל על המצע עצמו ויוצר נקבוביות מיקרוסקופיות בפני השטח העליונים. לחץ כף הרגל יוצר אלפי נקודות ואקום שמנקזות את שכבת המים ומחזירות אחיזה, בהתאם לדרישות התקן הישראלי 2279 למקדם חיכוך מעל 0.5, כפי שנמדד בבדיקה מקובלת כמו בדיקת מטוטלת.

מכאן החיבור לנגישות – משתמש שנשען על מקל או שאינו רואה את הרצפה אינו יכול לפצות על אובדן אחיזה בתיקון תנועה מהיר, ולכן בטיחות במעברים היא חלק מהפתרון הנגיש ולא נספח לו.

איך בוחרים פתרון בטיחות למדרגות?

הבחירה נעשית לפי שלושה נתונים – המצע, סוג התנועה, והאם מותר לשנות את מראה המדרגה. פסים מובלטים יצוקים עמידים בשחיקה מפני שהשכבה העליונה שלהם מבוססת על סיליקון קרביד, המולקולה הקרובה ליהלום בקושי שלה, והם משוריינים בסיבי שריון שמקנים התנגדות לרקיעה ולגזירה.

מדרגות פנים לעומת מדרגות חוץ

במדרגות פנים האויב הוא חומרי הניקוי והתנועה. במדרגות חוץ מצטרפים אליהם קרינת שמש, מים עומדים והפרשי טמפרטורה, ולכן פתרון שנבחן במסדרון אינו מסקנה לגבי רחבה פתוחה. באילוץ אדריכלי, כשמדובר בשיש או באבן שאסור לגעת במראה שלהם, הטיפול הכימי הוא הכלי המתאים – הוא נעשה על המשטח הקיים, ללא שינוי במרקם ובמראה החיצוני, וכמעט לא ניתן להבחין בו כשהרצפה יבשה.

איך מבדילים בין הכוונה, אזהרה וסימון נקודת החלטה?

שלושת האמצעים נראים דומים בקטלוג ומתפקדים אחרת לגמרי בשטח. ההבדל אינו במוצר אלא במשמעות שהוא מעביר, ולכן החלפה ביניהם מבלבלת את המשתמש גם כשההתקנה עצמה מושלמת.

מידע נוסף על היישום בשטח מרוכז בעמוד משטחי התראה ופסים מובילים.

איך מבדילים בין הכוונה, אזהרה וסימון נקודת החלטה

מה מזיז את העלות של התאמות נגישות?

אין מחיר אחד להנגשת מבנה, ויש רשימה קצרה של גורמים שקובעים אותו. גודל השטח ומספר נקודות ההתקנה, מצב המצע והאם הוא דורש הכנה, סוג הפתרון שנבחר, והאם העבודה מתבצעת בשעות הפעילות או אחריהן.

ההשוואה המעניינת היא בין הטיפול לבין החלופה שלו. טיפול על הריצוף הקיים חוסך את פירוק הריצוף, את הפינוי, את הריצוף המחדש ואת ההשבתה שנגררת מהם, ואין בו צורך בהחלפת ריצוף או בעבודות בינוי.

כשאילוץ הנדסי מונע ביצוע מלא, קיים מסלול רשמי לבקשת פטור, והוא דורש נימוק מקצועי ולא הצהרה על עלות.

איך מתעדפים בלי לפגוע בבטיחות

סקר נגישות טוב מייצר סדר עדיפויות לפי סיכון ולא לפי נוחות ביצוע. מדרגות וכניסות רטובות נמצאות בראש הרשימה, אחריהן מסדרונות ארוכים ואזורי החלטה, אחריהן עמדות השירות, ולבסוף שטחי החוץ הפחות מרכזיים. ביצוע מדורג לפי הסדר הזה נותן את הירידה הגדולה ביותר בסיכון בכל שקל שמושקע.

כמה זמן לוקחת הנגשה במבנה פעיל?

הפרדה בין תכנון לביצוע היא הדבר שמקצר את הפרויקט יותר מכל. הבדיקה, התיעוד והחלטת התעדוף לוקחים זמן משלהם, וכשהם מוכנים העבודה בשטח נעשית לפי רשימה סגורה.

בהנגשת מבנים קיימים המשתנה הקריטי הוא חלון הזמן שאתם מאשרים לנו.

בבית חולים, בבית ספר, במפעל מזון או בבניין רשות מקומית אנו מחלקים את השטח למקטעים ומבצעים לפי משמרות, כולל עבודה בשעות שאחרי הפעילות. צוותי היישום שלנו הם צוותים של החברה ולא קבלני משנה, וזה מה שמאפשר לתאם את הקצב לפי לוח הזמנים התפעולי שלכם.

מה כדאי להכין לפני שמזמינים ביצוע?

ארבעה דברים מקצרים את התהליך – תוכניות או תמונות של הצירים, רשימת מוקדי הסיכון שכבר מוכרים לכם, שעות הפעילות והמגבלות בשטח, ושם של אחראי אחד לכל אזור.

מומלץ גם להכיר את הנחיות התכנון הרשמיות לפני שמנסחים דרישה, כדי שההצעה תתייחס לחלק הנכון בתקן.

בסיום כל טיפול אנו מעניקים כתב אחריות, וכשנדרש אנו מספקים את אישורי מכון התקנים ואת אישור היישום מגורם מוסמך בצמוד לחשבונית הרכישה. בעבודות עיכוב בעירה זו בדיוק הניירת שכיבוי אש מבקשים לראות לפני שהם מאשרים את היישום, ואנו מגישים אותה כחלק מהעבודה ולא כשירות נוסף.

מוצרים נוספים שכדאי להכיר

שאלות נפוצות

שלושה עשורים של עבודה מול רשויות, מפעלים ומוסדות ציבור לימדו אותנו שהפער בין מבנה שעומד בתקן על הנייר לבין מבנה שנגיש בפועל נסגר בשטח, ולא בטבלת מוצרים. אנו ב-S.A.N אבידר מייצרים את החומרים, מפתחים אותם במחלקת המחקר והפיתוח בראשות ד"ר יונתן, ומיישמים אותם בעצמנו, כדי שאותו גורם יהיה אחראי גם על הדרישה, גם על הביצוע וגם על האישורים בסופו.