
חומר מעכב בעירה – מדריך מקצועי ליישום על עץ וטקסטיל
עץ משחרר גזים דליקים עוד לפני שהוא נדלק. חומר מעכב בעירה מתערב בדיוק בשלב הזה, ברגע שבו המצע מתחיל להתפרק בחום, ומאריך את הדרך אל להבה מתפשטת.
המדריך הזה מיועד למי שצריך להחליט ולתעד: קציני בטיחות, מנהלי אחזקה, מפקחי בנייה, אדריכלים ומזמיני עבודה ברשויות מקומיות.
נעבור על שלושת השלבים שבהם נופלות ההחלטות בפועל: בחירת מערכת החומרים לפי המצע, היישום בשטח, והתיעוד שמאפשר לאשר את העבודה מול גורמי בטיחות האש. שני המצעים שבהם עיכוב התפשטות אש חוזר כדרישה בפרויקטים מוסדיים הם עץ וטקסטיל, ובהם נתמקד.
עיקרי הדברים
- הגדרת חומר מעכב בעירה וההבדל בינו לבין חסין אש
- המנגנון הפיזיקלי שגורם לחומר לעכב את התפשטות הלהבה
- בחירת מערכת טיפול לפי סוג המצע, עץ או טקסטיל
- שלבי היישום בשטח מהתשתית ועד המסירה
- התיעוד והאישורים הנדרשים מול רשויות הכבאות
- הגורמים שמשפיעים על עלות הפרויקט ועל אורך חיי הטיפול
תוכן עניינים
- חומר מעכב בעירה, בהגדרה מקצועית
- המנגנון: מה קורה על פני החומר בזמן חשיפה לחום
- מעכב בעירה מול חסין אש: ההבחנה שמופיעה במסמכים
- איפה מיישמים בפועל: עץ, טקסטיל ואלמנטים אקוסטיים
- בחירת מערכת לעץ: המצע קובע, לא הקטלוג
- מעכב בעירה לעץ: הספגה שנכנסת לחומר או שכבה שיושבת עליו
- דיקט, MDF ופורניר: למה כל לוח מתנהג אחרת
- בדים, וילונות, ריפוד ושטיחים: פרמטרים לבחירת טיפול
- ניסוי דוגמית לפני יישום מלא
- עמידות לאורך זמן ומה שוחק את הטיפול
- האם הטיפול משנה גוון, מרקם או יד הבד
- חישוב כמות חומר ומספר שכבות בפרויקט
- יישום על עץ: מהתשתית ועד המסירה
- יישום על וילונות וריפוד בלי לפגוע בשימושיות
- הוכחת עמידה בדרישות בטיחות אש
- מה מזיז את העלות בפרויקט כזה
- שאלות שחוזרות מהשטח
- מהיישום ועד האישור, ספק אחד
מוצרים נבחרים
חומר מעכב בעירה, בהגדרה מקצועית
חומר מעכב בעירה הוא חומר שמיושם על מצע דליק, או חודר לתוכו, ומקטין את ההסתברות להתלקחות ומאט את קצב התפשטות הלהבה והעשן על פני השטח.
המטרה אינה לבטל את הבעירה. המטרה היא זמן.
הזמן הזה הוא מה שמאפשר לגלאים לפעול, לאנשים לפנות את החלל, ולמערכות הכיבוי או לצוותי הכיבוי להגיע כשהאש עוד מקומית. בחלל ציבורי עם תכולה דליקה, מדובר בהפרש שנמדד בין אלמנט שנשרף לאט לאלמנט שמעביר את הלהבה לתקרה.
בשלושת העשורים שבהם חברת אבידר עובדת מול מפעלים, רשויות ומערכת הביטחון, הדרישה מגיעה כמעט תמיד מאותם מקומות: מסלולי מילוט, אזורי התכנסות קהל, וחללים שבהם החיפוי הדקורטיבי עשוי עץ או בד.
המנגנון: מה קורה על פני החומר בזמן חשיפה לחום
מעכבי בעירה פועלים בשלושה מסלולים פיזיקליים, ולרוב בשילוב ביניהם.
המסלול הראשון הוא פירוק אנדותרמי. תרכובות מסוימות בחומר מתפרקות בחום ושואבות אנרגיה מהסביבה, ומשחררות אדי מים או גזים שאינם דליקים. הגזים האלה מדללים את החמצן בשכבת האוויר הצמודה לפני השטח, בדיוק במקום שבו הבעירה מתחילה.
המסלול השני הוא היווצרות שכבת פחם. במקום שהעץ ישחרר גזים דליקים בקצב גובר, נוצר על פניו רובד פחמי נוקשה ומבודד. הרובד הזה מקטין את מעבר החום פנימה, ומאט את הזנת הלהבה בגזים חדשים.
המסלול השלישי הוא התערבות בשלב הגז, שבה נעצרות תגובות השרשרת שמזינות את הלהבה עצמה. בטקסטיל יש לזה תוצר נוסף וחשוב: הפחתת טפטוף חומר מותך, שהוא מקור נפוץ להתפשטות אש כלפי מטה.
מעכב בעירה מול חסין אש: ההבחנה שמופיעה במסמכים
ההבדל בין שני המושגים הוא לא סמנטי, הוא הבדל שמכריע אם המפרט מאושר או נדחה.
עץ שטופל בחומר מעכב בעירה נותר עץ. הוא לא הופך לחומר שאינו דליק, והוא לא מקבל תכונת עמידות אש של מחיצה קונסטרוקטיבית. מה שהשתנה הוא התנהגותו בשלב ההצתה וההתפשטות.
לכן במפרט ובדוח המסירה יש לכתוב "עיכוב התפשטות אש", ולא "בלתי דליק" ולא "חסין אש".
כידוע, עמידה בתקן ספציפי אינה זהה לחוסן מוחלט: תו התקן מעיד על התאמה לדרישות שנבדקו בשיטת בדיקה מוגדרת, ולא על תכונה גורפת. את ההסבר הרשמי על משמעות תו תקן רשמי מפרסם מכון התקנים הישראלי, וכדאי לקרוא אותו לפני שמנסחים סעיף במכרז.
איפה מיישמים בפועל: עץ, טקסטיל ואלמנטים אקוסטיים
השימושים הנפוצים מתחלקים לשתי משפחות. בצד העץ: חיפויי קיר ותקרה, קורות דקורטיביות, במות, ריהוט נגרות, לוחות עץ במסדרונות, ופרגולות מקורות. בצד הטקסטיל: וילונות במה ואולם, וילונות האפלה, בדי ריפוד, לוחות אקוסטיים מרופדים, ושטיחים.
סוגי החללים חוזרים על עצמם: אולמות שמחות, מסעדות ובתי קפה, בתי מלון, בתי אבות, בתי חולים, גני ילדים ובתי ספר, מחסני תעשייה ומבני משרדים.
בפרויקט מוסדי כמעט לא קיים מצב שבו יש דרישת בטיחות אחת בלבד. לצד הטיפול בעץ ובבדים, אותם מסדרונות ומדרגות דורשים גם פתרונות מניעת החלקה העומדים בדרישות התקן הישראלי 2279 עם מקדם חיכוך מעל 0.5, וכן משטחי התראה לליקויי ראייה לפי תקן 1918.
אנו מטפלים בשלושת התחומים האלה תחת אותה מעטפת, כך שהמסמכים מגיעים לגורם המאשר ממקור אחד.

יישום מעכב בעירה על עץ, טקסטיל ואלמנטים אקוסטיים בחלל ציבורי
בחירת מערכת לעץ: המצע קובע, לא הקטלוג
הפרמטר הראשון הוא סוג העץ. עץ גושני, פורניר דק, דיקט רב שכבתי ולוח MDF סופגים בקצב שונה ובעומק שונה, מפני שהצפיפות ותכולת הדבקים שונות.
הפרמטר השני הוא מיקום. אלמנט פנימי בחלל ממוזג ואלמנט חוץ החשוף לקרינה ולגשם דורשים מערכות שונות לחלוטין.
הפרמטר השלישי הוא הדרישה שהוגדרה בפרויקט: האם מדובר בעיכוב התפשטות להבה בלבד, או שיש גם התייחסות לצפיפות עשן ולטפטוף.
הפרמטר הרביעי הוא הגמר. עץ דקורטיבי שהאדריכל בחר בגלל הגוון שלו מחייב מערכת שקופה, ולא צבע אטום שמכסה את הטקסטורה.
מכיוון שאנו מייצרים את החומרים ולא רק משווקים אותם, אנו מתאימים את המערכת למצע הספציפי שבפרויקט, ולא מנסים להתאים את הפרויקט לחומר שיש במלאי.
מעכב בעירה לעץ: הספגה שנכנסת לחומר או שכבה שיושבת עליו
מעכב בעירה לעץ פועל באחת משתי גישות. הספגה חודרת לתוך סיבי העץ ומשאירה בתוכו את התרכובות הפעילות. ציפוי, בצורת לכה או צבע, בונה שכבה מבוקרת על פני השטח שמגיבה לחום.
ההבדל התפעולי בין השתיים הוא בשאלה מה שוחק קודם: בהספגה השחיקה היא כימית, מלחות ומשטיפה חוזרת. בציפוי השחיקה היא מכנית, מפגיעות ומקילוף מקומי.
| פרמטר | הספגה מעכבת בעירה | לכה מעכבת בעירה | צבע מעכב בעירה |
|---|---|---|---|
| ייעוד נפוץ | עץ סופג ואלמנטים פנימיים | עץ דקורטיבי ופורניר לשימור מראה | כיסוי מלא כשהגוון הסופי אינו קריטי |
| היתרון המרכזי | החומר הפעיל נמצא בתוך המצע | שכבה בעובי מבוקר, אפשרות לגמר שקוף | כיסוי אחיד וברור לעין ולבקרה |
| נקודת הסיכון | רגישות ללחות ולשטיפה חוזרת | תלות גבוהה בהכנת התשתית | שינוי מראה מלא, לעיתים עיבוי מקומי |
| בקרת איכות בשטח | בדיקת ספיגה ואחידות רוויה | מדידת עובי שכבות וזמן ייבוש | בדיקת כיסוי והיצמדות למצע |
| מתאים ל | עץ גושני, חלק מהלבידים | עץ ופורניר לאחר ליטוש | עץ, קירות ואלמנטים לפי דרישת המפרט |
מתי בוחרים בכל אחת מהשיטות
הספגה עדיפה כשהמצע סופג היטב, כשהמראה הטבעי חייב להישמר, וכשהאלמנט אינו נשטף בקבועות. לכה או צבע עדיפים כשנדרשת שכבה שניתן למדוד ולתעד את עוביה, וכשהתשתית הוכנה כראוי לפני היישום.
דיקט, MDF ופורניר: למה כל לוח מתנהג אחרת
לוח דיקט בנוי משכבות פורניר מודבקות בכיוונים מתחלפים. הדבק בין השכבות חוסם חדירה לעומק, ולכן ההספגה נשארת ברובד החיצוני והאחידות תלויה בליטוש מוקדם.
לוח MDF צפוף ואחיד, אבל הוא מורכב מסיבים דחוסים עם שרף. הוא סופג לרוחב הפנים באופן שונה מאשר בקצוות החתוכים, והקצוות הם בדיוק המקום שבו כשל בכיסוי מתגלה בבדיקה.
פורניר בעובי של עשיריות מילימטר אינו סובל רוויה בנוזל. שם הפתרון הוא שכבה מבוקרת ולא הספגה.
בפרויקט ציבורי הדרישה אינה מסתיימת בבחירת החומר. עומדת מאחוריה מערכת תקינה, וקיים תקן ישראלי לבדיקות דליקות של חומרים שאותו יש לבדוק מול הדרישה שהוגדרה על ידי יועץ הבטיחות בפרויקט, לפני שמזמינים חומר.
בדים, וילונות, ריפוד ושטיחים: פרמטרים לבחירת טיפול
הפרמטר הראשון הוא סוג הסיב. כותנה, פשתן, פוליאסטר, ותערובות מגיבות שונה גם לחומר וגם לחום, וסיב סינתטי מעלה את שאלת הטפטוף.
הפרמטר השני הוא הייעוד. וילון תלוי אינו נשחק כמו בד ריפוד של כיסא באולם, ושטיח במסדרון סופג עומס תנועה שאף אחד מהם אינו סופג.
הפרמטר השלישי הוא משטר הניקוי. בד שעובר כביסה תעשייתית תקופתית ובד שמנוקה בשאיבה יבשה מחייבים שתי החלטות שונות לגמרי.
קיים גם הבדל שכדאי לברר מול הספק לפני שמזמינים טיפול: יש בדים שתכונת עיכוב הבעירה שלהם אינהרנטית ונמצאת בסיב עצמו, ויש בדים שמקבלים אותה בטיפול חיצוני. שני המצבים תקפים, אבל הם מתועדים אחרת.

בחירת טיפול מעכב בעירה לבדים, וילונות, ריפוד ושטיחים לפי סוג הסיב והייעוד
ניסוי דוגמית לפני יישום מלא
לפני שאנו מיישמים על אולם שלם, אנו מבקשים דוגמית מהמצע האמיתי של הפרויקט. לא מצע דומה, אלא את אותו לוח או אותו בד מאותה אצווה.
הדוגמית עוברת שלושה שלבים במחלקת המחקר והפיתוח שלנו, בראשות ד"ר יונתן: בדיקת ספיגה והתנהגות המצע, אימות התאמת המערכת והגמר, ורק אז הגדרת מפרט היישום לשטח.
השלב הזה הוא מה שמונע את התרחיש הנפוץ ביותר, שבו החומר עובד מצוין על עץ אחד ומשאיר כתמים על אחר.
מכיוון שהחומרים הם פרי פיתוח שלנו, אנו יכולים לשנות את המערכת לפי תוצאת הדוגמית ולא רק לדווח שהיא אינה מתאימה.
עמידות לאורך זמן ומה שוחק את הטיפול
הטיפול אינו נצחי, והגורמים שמורידים את יעילותו ידועים ומדורגים.
סדר ההשפעה, מהגבוה לנמוך: אחידות היישום, הכנת התשתית, התאמת החומר למצע, שחיקה וניקוי, לחות וקרינת שמש, ותחזוקה תקופתית. אחידות היישום נמצאת בראש הרשימה מפני שכשל אינו מתפזר על פני השטח, הוא מתרכז בנקודה החלשה ביותר, ומשם הלהבה מתפשטת.
בעץ פנימי בחלל ממוזג הבלאי איטי. בעץ חוץ החשוף לקרינה ולגשם, המערכת חייבת להיות מוגדרת מראש כמערכת חוץ, אחרת השחיקה מקדימה את הצפוי.
בטקסטיל הגורם הדומיננטי הוא הניקוי. כביסה תעשייתית וניקוי בעומק הם מה שקובע מתי נדרש טיפול חוזר, ולכן אנו מגדירים את משטר התחזוקה כבר בשלב ההצעה.
האם הטיפול משנה גוון, מרקם או יד הבד
בעץ, מערכת שקופה שנבחרה נכון אינה מחייבת פירוק האלמנט והחלפתו, ואינה מסתירה את הטקסטורה של הפורניר.
עם זאת, עץ סופג באופן לא אחיד מטבעו, וכל נוזל שחודר לתוכו יכול להעמיק את הגוון במידה מסוימת. זו בדיוק הסיבה שאנו מקדימים דוגמית ומראים לכם את התוצאה לפני שנוגעים בקיר.
בטקסטיל השאלה היא יד הבד. טיפול יכול להוסיף קשיחות מסוימת, וההשפעה תלויה בסיב, במשקל הבד ובשיטת היישום.
ריפוד של כיסא באולם וּוילון במה יבדקו על פיסה מוסתרת, ולא על החזית.
חישוב כמות חומר ומספר שכבות בפרויקט
החישוב אינו נגזר ממספר אחד בקטלוג. הוא מורכב משלושה נתונים: השטח נטו במטרים רבועים, מקדם הספיגה של המצע כפי שנמדד בדוגמית, ומספר השכבות שהמפרט דורש.
לכן שני קירות באותו גודל, אחד מעץ גושני מלוטש והשני מדיקט אטום, אינם צורכים אותה כמות.
לשטח נטו יש להוסיף את הקצוות, החריצים והחיתוכים. באלמנטים מחורצים או מפולסים שטח הפנים האמיתי גדול משמעותית מהמידה שעל התוכנית.
איפה נופלים בחישוב
הטעות הראשונה היא מדידה על פי שטח התוכנית ולא על פי שטח הפנים בפועל. הטעות השנייה היא הזמנת חומר מאצוות שונות באמצע עבודה, שגורמת להבדל בגמר. הטעות השלישית היא היעדר עתודה, שמאלצת את המיישם לדלל את השכבה האחרונה כדי לסיים את השטח.

חישוב כמות חומר ומספר שכבות לפי שטח פנים ומקדם ספיגה
יישום על עץ: מהתשתית ועד המסירה
הכנת התשתית קובעת את התוצאה יותר מכל שלב אחר. הפנים חייבים להיות נקיים משומן, מאבק ליטוש ומשאריות שעווה, מפני שכל רובד מפריד חוסם את חדירת ההספגה או פוגע בהיצמדות הציפוי.
על עץ שכבר צבוע או מצופה בלכה קיימת, נדרשת החלטה מוקדמת: הסרה מלאה של הגמר הקיים, או מערכת ציפוי שמתאימה ליישום מעליו.
היישום עצמו מתבצע במברשת, ברולר או בהתזה, לפי סוג האלמנט. אנו מבצעים את העבודה בצוותי היישום שלנו ולא באמצעות קבלני משנה, ומודדים אחידות בין השכבות בזמן העבודה ולא רק בסופה.
ייבוש, הגנה ומסירה
בין השכבות נדרש זמן ייבוש בהתאם למפרט ולתנאי הסביבה, וטמפרטורה ולחות יחסית משפיעות עליו ישירות. עד להתייבשות מלאה יש להגן על האלמנט מרטיבות ומאבק בנייה, ולתעד את התאריכים כפי שהיו בפועל.
יישום על וילונות וריפוד בלי לפגוע בשימושיות
בטקסטיל הכשל אינו בעוצמת הטיפול אלא בפערים שלו. אזור שלא נרווה במידה מלאה הופך לנקודת התחלה לאש, ולכן אחידות היישום היא הפרמטר הנמדד.
הטיפול בבד אינו משנה את מידות התפירה ואינו מחייב פירוק המסילות, אבל יש הבדל מעשי בין טיפול בבד גלמי לפני תפירה לבין טיפול בווילון מותקן. בבד גלמי הכיסוי אחיד יותר. בווילון מותקן העבודה מהירה, ותפרים וקפלים מחייבים תשומת לב מיוחדת.
לאחר הטיפול אנו מעבירים הנחיות ניקוי כתובות למחלקת האחזקה.
הנחיות אלה אינן דורשות ציוד חדש, אבל הן כן מגבילות שיטות ניקוי מסוימות, וזה חלק מהמסמך שנמסר לכם.
הוכחת עמידה בדרישות בטיחות אש
בפרויקט מוסדי, הבחירה בחומר היא שליש מהעבודה. שני השלישים הנותרים הם התאמת המערכת לדרישה הכתובה, ותיעוד שמאפשר לגורם המאשר לחתום.
מסלול האישור צריך להיות מוגדר בשלב התכנון, לא בשלב האכלוס. את הדרישות למבנים לפי סוג התפוסה מפרסמת רשות הכבאות במאגר דרישות בטיחות אש למבנים, וכדאי לגזור מתוכו את הסעיף הרלוונטי לפני שמנסחים מפרט.
סיכון הכשל בבדיקה אינו מתפלג באופן שווה על פני הפרויקט. הוא בינוני בשלב התכנון, גבוה בשלב בחירת המערכת כשהדרישה לא הוגדרה במדויק, הגבוה ביותר בשלב היישום, גבוה בשלב המסירה והתיעוד, ובינוני עד גבוה בשלב התחזוקה כשמדובר בבדים.
בסיום כל טיפול אנו מעניקים כתב אחריות, ומספקים את אישורי היישום ואת המסמכים הנדרשים בצמוד לחשבונית, כפי שגורמי כיבוי האש מבקשים לראות אותם.
צ'ק ליסט מסירה לקב"ט ולמנהל אחזקה
המסמך שנמסר צריך לכלול: מפרט החומר ומערכת היישום, מספר האצווה, הכמות שיושמה, האזורים המדויקים שטופלו לפי תוכנית, מספר השכבות, תאריכי היישום ותנאי הסביבה, שם הגורם המבצע, הנחיות תחזוקה, וכתב האחריות. חסר אחד מהם, ובדרך כלל הבדיקה תחזור.
מה מזיז את העלות בפרויקט כזה
העלות אינה מחיר למטר רבוע שנקבע מראש. היא נגזרת ממספר גורמים שאפשר לאמוד עוד לפני הביקור באתר.
הראשון הוא המצע ומקדם הספיגה שלו, שקובע כמה חומר נדרש. השני הוא מצב התשתית, כלומר האם נדרשת הסרת גמר קיים או ליטוש. השלישי הוא הגמר המבוקש, שקוף או אטום. הרביעי הוא מורכבות הגיאומטריה, שכן תקרות, חריצים ואלמנטים מפורקים אינם נמדדים כמו קיר ישר.
הגורם החמישי הוא תפעולי: האם העבודה מתבצעת בשעות הפעילות או במשמרת לילה, ואיזה חלק מהחלל ניתן להשבית בכל פעם.
ההשוואה שכדאי לעשות היא לא בין ספקים אלא בין חלופות: טיפול על החיפוי הקיים לעומת פירוק והחלפה של האלמנטים באחרים.
כשמתעורר צורך לשנות חומר או ספק באמצע פרויקט, מומלץ ליצור קשר לייעוץ מקצועי לפני קבלת ההחלטה, כדי לשמור על רצף התיעוד מול הדרישה המקורית.

הגורמים שמשפיעים על עלות פרויקט עיכוב בעירה
שאלות שחוזרות מהשטח
האם אפשר ליישם חומר מעכב בעירה על עץ שכבר צבוע או מצופה לכה? תלוי במערכת. הספגה מחייבת מצע פתוח וסופג, ולכן על גמר קיים היא לא תחדור. במקרים כאלה בוחרים ציפוי מתאים ליישום מעל הגמר, או מסירים אותו בליטוש, וההחלטה מתקבלת אחרי בדיקת דוגמית.
מה עדיף, חומר שקוף או צבע מעכב בעירה אטום? אין עדיפות גורפת. שקוף נבחר כשהמראה של העץ הוא חלק מהתכנון, ואטום נבחר כשנדרש כיסוי אחיד שאפשר לבקר בעין. השאלה המכריעה היא מה כתוב במפרט האדריכלי ומה נדרש בבקרת האיכות.
איך בודקים אם עץ או בד כבר מעוכבי בעירה? לא לפי המראה. בודקים לפי מסמכים: מפרט היצרן של הבד או הלוח, ותיעוד יישום קודם אם היה. בהיעדר מסמכים, הדרך המקצועית היא דיגום ובדיקה, ולא הנחה.
האם טיפול מעכב בעירה בבד יורד בכביסה? טיפול חיצוני על טקסטיל נשחק מניקוי, ובכביסה תעשייתית השחיקה מהירה יותר. לכן מגדירים מראש את משטר הניקוי, ואם הבד מיועד לכביסה תכופה מומלץ לשקול בד עם תכונה אינהרנטית או לתכנן טיפול חוזר תקופתי.
האם חומר מעכב בעירה מתאים לשימוש חיצוני? רק אם המערכת הוגדרה מראש כמערכת חוץ. קרינת שמש, גשם ולחות משפיעים על חלק מהמערכות, ופרגולה או חיפוי חוץ מחייבים בחירה שונה מזו של תקרת עץ בחלל ממוזג.
מה ההבדל בין "מעכב בעירה" ל"חסין אש" במסמכים? מעכב בעירה מאט הצתה והתפשטות להבה על המצע. חסין אש הוא ניסוח שמרמז על עמידות אש של אלמנט בניין, וזו דרישה אחרת לגמרי. ניסוח שגוי במסמך הוא אחת הסיבות הנפוצות לדחיית אישור.
כמה זמן לוקח יישום בפרויקט מסחרי? משך העבודה נגזר משטח הפנים, ממספר השכבות, מזמני הייבוש בין השכבות, ומהאפשרות לעבוד בחלקים. במסעדה או באולם אנו לרוב מחלקים את השטח לאזורים ועובדים אחרי שעות הפעילות, כך שהפעילות אינה נעצרת.
מי אחראי על התיעוד והאישורים? האחריות החוזית היא לרוב של הקבלן או של מזמין העבודה, אבל התיעוד המקצועי חייב לבוא מהגורם המבצע. אנו מספקים את מסמכי היישום, את כתב האחריות ואת האישורים הנדרשים, ומזמין העבודה מרכז אותם בתיק הפרויקט.
מה הטעויות שגורמות לכשל בבדיקה? תשתית שלא הוכנה, כיסוי לא אחיד בקצוות ובחריצים, קיצור זמני ייבוש, ותיעוד חסר או לא תואם לאזורים שבוצעו. הרשימה הזו מסבירה את רוב המקרים שבהם עבודה תקינה מבחינת החומר נדחית מבחינת הנייר.
האם עובדים עם החומרים האלה בבטחה? העבודה מתבצעת לפי גיליון הבטיחות של החומר, עם אוורור, ציוד מגן אישי, וסגירת האזור בזמן היישום ועד הייבוש. צוותי היישום שלנו עובדים לפי נהלים אלה בשגרה, ולכן בפרויקטים מאוכלסים אנו מתאמים מראש את חלוקת האזורים ואת שעות העבודה.
מהיישום ועד האישור, ספק אחד
מעכב בעירה הוא לא רק חומר בפח. הוא מערכת שכוללת מצע מוגדר, מפרט יישום, ובקרה מתועדת שמאפשרת לגורם המאשר לחתום בלי לחזור לשטח.
S.A.N אבידר מייצרת את החומרים למניעת החלקה, את מעכבי הבעירה לעץ ולטקסטיל, ואת משטחי הנגישות וההתראה לליקויי ראייה, ומבצעת את היישום בצוותים שלה.
כך אתם מקבלים החלטה אחת, גורם אחד, ותיק מסמכים אחד לכל דרישות הבטיחות של המבנה.
מוצרים נוספים שכדאי להכיר
שאלות נפוצות
מעכב בעירה הוא חלק אחד ממערך בטיחות אש רחב יותר, ולצדו נדרשים גם פתרונות מניעת החלקה ומשטחי התראה לפי הדרישה הספציפית של המבנה. הבחירה במערכת המתאימה למצע, לצד תיעוד מסודר, היא מה שמאפשר לקבל אישור מול גורמי בטיחות האש ללא עיכובים מיותרים.

על החברה
חברת אבידר ייצור יבוא ושיווק בע"מ, S.A.N אבידר, היא יצרנית ישראלית של חומרים למניעת החלקה, חומרים מעכבי בעירה ומשטחי נגישות והתראה לליקויי ראייה, הפועלת בשוק הישראלי למעלה משלושה עשורים. החומרים מפותחים בתוך החברה ומותאמים בשטח לצרכי הלקוח, ולא נרכשים כמוצר מוגמר מגורם חיצוני.
לחברה מחלקת מחקר ופיתוח בראשות ד"ר יונתן, וצוותי יישום משלה שמבצעים את העבודה באתר הלקוח. בכל טיפול אנטי סליפ אנו מעניקים כתב אחריות בכתב בסיום העבודה, והמשטח המוגמר שומר על המרקם והמראה המקוריים שלו, בלי צורך בשיטת ניקוי מיוחדת ובלי צורך בתחזוקה מיוחדת.
בין הלקוחות שלנו מפעלי תעשייה ומפעלי מזון, רשויות מקומיות ועיריות, משרד הביטחון וצה"ל, בתי חולים ובתי אבות, בתי מלון ובריכות שחייה, מסעדות ובתי קפה, חברות בנייה, קיבוצים ומושבים. נשמח לייעץ בבחירת הפתרון המתאים לפרויקט שלכם בטלפון 050-2244871 או 04-6344881.




